המזכיר הצעיר עמד נבוך אל מול הרבי. הוא אחז בידיו מכתב אותו ביקש הרבי כי יקליד בצורה מסודרת בנוסף להערות אותן רשם בצידי הגליון. אך, הצורה בה נכתבו הדברים על ידי הרבי, היו בעיניו כחידה בלתי פתירה בעליל.
כשהבחין הרבי במבוכתו של הצעיר, חיוך רחב נינסך על פניו הקדושות והוא אמר לו: "הקלד מילה אחר מילה, שורה אחר שורה. התחל מההתחלה ותתקדם הלאה, ולבסוף תראה שהכול יהיה בסדר…"
לימים התבטא המזכיר, כי תגובתו זו של הרבי שינתה את כל דרך הסתכלותו על החיים. וגרמה לכך שיבין, שכל אתגר העומד לפניו, אל לו להרתע מפניו. אם יתחיל מסודר מן ההתחלה אל הסוף, לוודאי יגיע אל הפתרון בנקל.
•••
פרשת השבוע מספרת לנו על מקהלה היסטורית בכל קנה מידה.
עם ישראל חוצה את ים סוף בגאון, ומיד לאחר מכן נושא את פיו בשירת הלל והודאה לבורא עולם – ״אז ישיר״ כשעל המחזה המופלא מנצח ביד רמה משה רבנו.
עיון קצר במלל מעלה תמיהה. בהמשך הבתים, קצת אחרי ״הפזמון״, עם ישראל עובר משירת הלל והודאה על נס קריעת ים סוף. ומתחיל לשיר על בניין בית המקדש העתידי.
״מכון לשבתך פעלת ה׳, מקדש א–דני כוננו ידך״.
מה עניין שמיטה להר סיני?! מדוע שרים על בית המקדש בזמן קריעת ים סוף?
מסביר הרבי מליובאוויטש:
כוונת עם ישראל בשירה זו היא הרבה יותר עמוקה מסתם עוד שירה גרידא על נס שארע. בשירה זו ביטאו בני ישראל את שליטתו המוחלטת של הקב״ה על מערכות הטבע. שכשברצונו לגמול חסד לעמו, גם ים סוף בשילוב חיילות מצריים לא יכולים לעמוד מנגד.
ואם זו הייתה כוונת השירה, הרי שאין מתאים ממנה לציין בתוכה גם את בית המקדש. אותו מקום פיזי שהחיל בתוכו מידי יום ביומו את המטה פיזי, וברמה שגם פשוט שבפשוטים יבין ויחזה בעיניו ממש.
וההוראה אלינו?
כשיהודי מגיע לאתגר בחייו. והוא לא בטוח כיצד עליו להתמודד עם הסיטואציה. עליו לזכור מי הוא המנווט את העולם, מי כתב את התסריט שבו הוא נמצא. מי באמת שולט בטבע.
וכשיהודי מבין זאת…
ובכן, כל פעם צעד אחד קדימה לפי הסדר, והופ! עברנו את המכשול.
שבת שלום
בני מרקוביץ׳
חב״ד מוסקבה.
(מבוסס על לקו״ש חלק ל״א)
