רבי ישראל מרוז׳ין, הקים פעם ׳בית דין׳ במהלכו ביקש *לפסוק* שעל בורא עולם לברך את עם ישראל בשנה טובה ומתוקה.
לשאלה, כיצד הוא מעז *לפסוק* פסק דין המחייב את ריבונו של עולם, הוא ענה: הפסוק אומר ״ועתה יגדל נא כח ה׳״, ובספר התורה האות *יו״ד* של המילה ׳*י* גדל׳ מודגשת. ללמדך, שכל יו״ד (במשמעות של יהודי) צריך מידי פעם לקחת אחריות ולהיות *גדול!* ועל ידי זה דווקא, אפשר לקבל את ברכתו של הקב״ה מידו המלאה הפתוחה והרחבה!.
•••
מי לא מכיר את הסיפור של פנחס? יהודי, שאזר אומץ, ובפעולה יוצאת דופן הצליח להציל את עם ישראל מכליה מוחלטת. למעמיקים שבנינו, ידועה העובדה, כי בעצם מעשהו של פנחס נעשה ללא הוראה מגבוה. ויתרה מזו, אם היה מגיע ושואל האם עליו לבצע את הפעולה היו משיבים לו *שלא.* אך, פנחס באותו הרגע ידע את אשר מוטל עליו לעשות וכך עשה.
אותו אקט של פנחס, בכוחו ללמדנו כלל יסוד חשוב ונשגב מעין כמוהו, בנוגע לדרוש מאיתנו בעבודתנו פה בעולם הזה ובזמן הזה.
בזמן הזה, בו משתוללת בעולם אש לא חיובית בכלל, של ניגוד ושל רוע כלפי כל אשר בשם קדושה יקרא. מיהודי נדרש מידי פעם לצעוד קדימה, ולהיות *פנחס!* לא להתחיל לשאול האם זה בסדר שנפעל טוב עם יהודי אחר במקום לדאוג לרוחניות של עצמנו.
עלינו מוטלת האחריות, לעצור את המגפה הרוחנית בכל מחיר! גם על חשבון טובתנו האישית. עלינו להשתדל ולהרבות בעשיית טוב עם הזולת. בהשפעה חיובית ופנחסית, ובכך לקרב את העולם לבוא הגאולה.
שבת שלום
בני מרקוביץ׳
חב״ד מוסקבה
(מבוסס על לקו״ש ח״ב)