יהודיה מבוגרת שנחשפה בגיל די מאוחר לכל עניין ׳טהרת המשפחה׳ כתבה לרבי מליובאוויטש ״שהיא חשה צער רב על כך שלא הייתה מודעת למצווה זו, והיא מאד מוטרדת מזה שהיא לא תוכל לתקן כבר את העבר… ועל כן בכללי היא די מיואשת ממצבה…״
כתב לה הרבי בתגובה ״טעות בידך, עיקר עקרונות היהדות הוא היכולת בידי כל יהודי לחזור בתשובה ולתקן את מעשיו. אך חשוב לזכור, את העבר מתקנים לא במעשים שלילים כגון-יאוש, דיכאון ובכי… אלא במעשים חיוביים, בתוספת של אור. תוסיפי את באור הזה והעבר השלילי יעלם ויתוקן כלא היה…״
•••
משהו קצת לא פר קורה בפרשת השבוע שלנו. הטקסט המקראי מספר לנו על פרעה שממשיך לסרב בתוקף לשחרר את בני ישראל מארצו, ובתגובה מקבל על הראש שלושה אסונות טבע שלא נראו במצריים כדוגמתם שמחסלים סופית את התנגדות המצרים לשחרורם של בני ישראל.
אך עיון מדוקדק בלשון הטקסט מעלה שאלה לא פשוטה. הקב״ה בעצם מספר למשה רבנו, שהוא הכביד את לב פרעה. במילים אחרות הקב״ה נטל מפרעה את יכולת ההחלטה האם לשחרר את בני ישראל אם לאו. אז באיזה עולם תקין אתה לוקח מבן אדם את יכולת הבחירה החופשית ועוד מעניש אותו על כך?!
ההסבר הוא נפלא.
תורת החסידות מסבירה את הסיבה לעונשו של פרעה כך:
גם פרעה יכל לחזור בתשובה!!!. גם ממנו ציפו שלמרות הקשיים והנסיונות שהוערמו למולו (בדמות הכבדת ליבו שלא ישחרר את בנ״י) עדיין ימצא את הדרך להתגבר ולהתמודד עם הסיטואציה, ולא לתת למאווי הלב לנצח סתם כך ללא התמודדות ראויה.
אך מאחר ופרעה בחר בדרך הקלה, של להיכנע לתאוות הכח ולליבו המגושם במקום להתמודד עמו, על כך הוא קיבל מכות, ועוד איזה מכות…
ההוראה לנו היא נפלאה ברורה וצחה. אם לצורר יהודים בדוגמת פרעה, נתנו הזדמנות לחזור בתשובה. אז יהודים שבליבם שוכן כור גרעיני של קדושה בדמותה של נשמה אלוקית, בוודאי ובוודאי שאף פעם אי אפשר לומר, עכשיו מאוחר…
ננצל את כוחותינו, להשפיע אור וחום על הסביבה שלנו.
שבת שלום
בני מרקוביץ׳
חב״ד מוסקבה
(מבוסס על לקו״ש ח״ו)
