חודשים של טיפוס אתגרי במיוחד, הגיעו לסיומם המיוחל. חבורת חובבי האקסטרים הצליחה סוף סוף לכבוש את פסגת ההר, שעד אז היה נחשב לבלתי מנוצח.
ההפתעה הגיעה מאחוריהם…
בפסגה, על כיסא קטן, ישב לו ילד קט שהביט בחברים בעיניים גדולות ועגולות.
אלה האחרונים לא יכלו לכבוש את התפעלותם. ״הכיצד הגעת לפה ילד?!״.
חייך הילד בפה מלא, וענה להם: ״אני? אני, לא הגעתי לכאן. אני נולדתי כאן…״
•••
המדרש על פרשתינו, מתאר מפגש ״ענקים״ דרמטי במיוחד.
אברהם אבינו, עורך משתה מיוחד לרגל ברית המילה של בנו יצחק. אל המשתה מוזמנים כל ׳ענקי׳ הדור, רוחנים וגשמיים כאחד. וברשימת המוזמנים לא אחר מאשר ׳עוג מלך הבשן׳.
כאשר עוג ראה את יצחק הקטן וחסר הישע, שאך זה עתה מלאו לו 8 ימים, הוא התרברב בפני הנוכחים ש״את הקטנצ׳יק הזה אני יכול למחוץ בפליק קטן של הזרת שלי!!!״
הנוכחים נרתעו כולם מאיומו של עוג, עד שלפתע יצאה בת קול משמיים והכריזה: ״לא רק שלא תוכל להרע במאום לעולל הקטן. אלא עתיד אתה עוד ליפול בידי צאצאיו, עם ישראל…״
וההיסטוריה מפורסמת, כאשר בשנת 1271 לפני הספירה, משה רבנו צאצאו של יצחק אבינו מביס את עוג בקרב …
המדרש הנ״ל מציב בפנינו נקודה מעניינת.
הבה נמדוד את מאזן הכוחות.
עומד לו עוג, הבן אדם החזק בפלנטה. ומולו, יצחק. בנו של אברהם אבינו שאך זה עתה נולד. אבל, יצחק מגיע לזירה עם נשק שובר שוויון. ברשותו הכח אותו הוא מקבל בירושה מאביו אברהם. הכח של לעמוד מול כל העולם ולהכריז על קיומו של הבורא. הכח לבטל מכשולים העומדים בדרכו של היהודי, ולהשליט את האמת האלוקית על סיאוב הגשמיות של העולם הזה.
ולכן, הוא יכול להיות אמנם תינוק רך בימים, אבל הוא נולד עם כח עצום בידיו. ומול זה, גם עוג מלך הבשן מאבד את זה…
כיהודים, בנים של האבות הקדושים, עלינו תמיד לזכור: נולדנו עם כח עצום בידנו. כח אותו קיבלנו בירושה מאבותינו. ועל כן, אל לנו לחשוש מלהתעמת ישירות עם העולם. אסור לנו כל הזמן לחשוב על ״מה יגידו״ או ״מה יחשבו על זה״. נשתדל להוסיף מעשה טוב ומצווה ולו הקטנה ביותר. אבל נדאג לבצע אותו בצורה הכי פומבית שיש עד שהעולם עצמו יתקפל מאליו מלפנינו.
שבת שלום
בני מרקוביץ׳
חב״ד מוסקבה.
(מבוסס על לקו״ש ח״א)
