ב״ה
לפגוש את המלך.
פרשת ראה- חודש אלול
אחד המשלים המפורסמים ביותר בפולקלור החסידי, הוא המשל המתאר את המיוחדות שבחודש אלול. את המשל, סיפר לראשונה האדמו״ר הזקן, בעל התניא והשולחן ערוך.
וכה דבריו:
״חודש אלול, למה נמשל? משל למלך, שלפני שמגיע אל ארמון המלוכה בעיר הבירה, פמלייתו עוברת לה בשדות המקיפים את העיר. וכשהמלך נמצא עם הפמלייה המלכותית בשדה, אזי יש את הצ׳אנס לכל מי שמעוניין לחלות את פניו ולשוחח עמו על ענייניו, ללא צורך לעבור דרך פקידים וועדות כל שהן.
והמלך? הוא מחכה, בשדה, עם חיוך רחב על הפנים ורק ממתין לעם שיגש אליו.
כך גם בחודש אלול, הקב״ה כביכול נמצא ב׳שדה׳. הוא עוזב את כס השיפוט האלוקי והוא קרוב יותר אל העם. וכולנו יכולים להתקרב אליו ללא צורך בעבודה רוחנית מיוחדת. פשוט לבוא ולקחת!״
בחודש הזה מעניקים לנו את ההזדמנות לחזור הביתה ללא צורך בחישוב מסלול מחדש. פשוט לגשת, אבא מחכה לנו.
ב.
פרשת השבוע פותחת במילים: ״ראה אנוכי נותן לפניכם היום…״
משה רבנו מבקש מעם ישראל להפעיל את חוש הראיה הרוחני שלהם, ועל ידו לחזות בתורת ה׳. בטוב וברע, בברכה והקללה. לראות ואז להחליט.
ומדוע בוחר משה דווקא במושג ׳ראיה׳? מדוע לא ב- שמיעה או מישוש? כל חוש אחר בגוף?
מסביר הרבי מליובאוויטש: הבחירה במושג ראיה היא מאד ספציפית. חוש הראיה הוא החוש ה ׳מאמת׳ ביותר אצל האדם. מכירים את המושג ״אינה דומה שמיעה לראיה״?
בן אדם מגיע ונותן לנו אינפורמציה על בסיס שמועה ששמע. ברור שאנחנו נקח את דבריו בפורפורציה הנכונה. אולי לא שמע טוב?
אבל אם מגיע אלינו אדם ואומר לנו: ״אני ראיתי!״ הרי זו עדות ממדרגה ראשונה, ועלינו להתייחס אליה בהתאם. (אמנם, אנחנו עדיין לא חייבים לקבל את העדות הזאת כאמת מוחלטת אבל וודאי שעלינו לתת על כך את הדעת בצורה ראויה)
וזאת מגיעה התורה ללמד אותנו. כשיהודי ניגש לקיים תורה ומצוות, עליו לדאוג שהגישה שלו לדברים תהיה בעוצמת החיבור הגבוהה ביותר שיש. כמו ראיה!
איך עושים זאת? זה פשוט.
כל מצווה שאנחנו ניגשים לקיים. שניה אחת לפני עוצרים וחושבים על למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים. כל מצווה ומצווה ולו הקטנה ביותר, זוכה ליחס וי אי פי. ואם אנחנו עושים אותה אז לא עושים אותה כלאחר יד. אלא משקיעים בה ומטפחים אותה.
נשמע מסובך? בא חודש אלול ואומר לנו שלא! דווקא עכשיו יש לכל אחד ואחד מאיתנו, ולא משנה מה המעמד ומצב הרוחניים שלנו. לכולנו ניתנה הזדמנות שווה להתקרב לקב״ה. הוא כאן, בשדה! רק לצאת אליו, רק לרצות.
אם כך, בחודש זה נשתדל כל אחד ואחת מאיתנו להוסיף בעוד משהו קטן בתורה ומצוות. זה לא צריך להיות משהו בומבסטי. פעולה קטנה מספיקה. אבל את ההחלטה הקטנה הזאת ניקח ונטפח ונראה אותה…
והכוחות? חודש אלול יספק לנו בששון ושמחה!
שבת שלום וחודש טוב
בני מרקוביץ
חב״ד מוסקבה
(מבוסס על תורת מנחם התש״נ ח״ד)
