מעשיה מפורסמת, מספרת על אדם שראה את חייו פרוסים לפניו כחול אשר על שפת הים. ותמיד, לאורך כל קו החוף היו שני צמדים של עקבות על החוף. האחת שלו, והשניה של אלוקים שליווה אותו בכל צעד ושעל.
שם לב האדם, לדבר פלא. דווקא ברגעים הקשים של חייו, באתגרים בהם הוא נדרש לעמוד, על החוף היו זוג עקבות בודד בלבד.
״כיצד נטשת אותי דווקא ברגעים הקשים?!״ פנה האדם לאלוקים.
חייך אליו אלוקים וענה לו: ״בני חביבי. מעולם לא נטשתי אותך. העקבות אותן ראית על החוף, הינן שלי. שברגעים הקשים בחייך, נשאתי אותך על כתפיי, וכך עזרתי לך לעבור את כל הקשיים״.
•••
פרשות השבוע נקראת בשם ״מטות מסעי״ במהלכן מתואר המסע אותו עברו בנ״י מאז יציאתם מגבולות ארץ מצריים, ועד ההגעה לארץ נחלת אבות.
לא לחינם אותו מסע נכתב כלשון רבים ׳מסעי׳, דבר המלמד אותנו, כי את אותו מסע שעברו בנ״י, אינו היה רק מאורע היסטורי. אלא כל אחד ואחד מאיתנו עובר מסע מחדש בפאפארזה לזמננו אנו. יציאה מן המצריים הפרטי שלנו, ועד ההגעה ליעד הנכסף– גאולה אמיתית ושלימה.
כל אחד מאיתנו אמור להיות מוכן לקפוץ על רכבת המשא, בדרך אל הגאולה. עלינו להיות נכונים תמידית, לעשות את כל האפשר על מנת לדאוג שאת המסע הזה נביא לסיומו. שהגאולה בוא תבוא.
על ידי הוספה בעוד מעשה טוב, בעוד לימוד תורה, בעוד אור, אנחנו עוברים בין תחנות המסע ומביאים את עצמנו ואת הסביבה אל היעד.
והקשיים שבדרך?
אל דאגה. הרי יש מישהו שהולך תמיד איתנו…
שבת שלום
בני מרקוביץ׳
חב״ד מוסקבה
(מבוסס על ספר השיחות התש״נ)
