הכשלון היה קולוסאלי.
הם יצאו לשליחות לעיר נידחת זו, בתחושה שאבן יהודית אחת לא תשאר במקומה.
התוצאה הייתה מאכזבת. מאכזבת במיוחד בהתחשב בעובדה שהם לא הצליחו לאתר ולו יהודי אחד לרפואה!
בבושת פנים הם שבו לבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש ה-770.
אבל לרבי, היה מידע קצת שונה. וכך הוא סיפר לחסידים: ״ בשעה שצעדתם ברחובות העיר, כשלראשכם מגבעת חב״דית, וחליפה שחורה חנוטה על גופכם. היו 2 סבתות יהודיות ניצולות שואה, שישבו בחלון אחד הבתים ושוחחו על הא ועל דא. והנה, המראה של צמד בחורים מהלך ברחוב הזכיר להן מחזות נוגים מהעיירה היהודית בה חיו. וזכרונות אלו עוררו אותן לתור אחר קשר מחודש ליהדות.
•••
יעקב אבינו מתכונן להתעמת פנים אל פנים עם אחיו עשיו. תהומות של שנאה מפרידים בין האחים, ויעקב מתכונן ככל האפשר לקראת המפגש הגורלי.
כחלק מהטקטיקה האסטרטגית בה נוקט יעקב, הוא שולח שליחים (ובלשון המקרא ׳מלאכים׳) שיעבירו דורון פיוס ממנו אל עשיו, על מנת לרכך את ליבו.
הפרשן המקראי מס׳ 1 – רש״י, מפרשן לנו כי יעקב שלח מלאכים ממש! ולא בני אנוש רגילים. ודרשו על כך אבירי החסידות, כי רש״י מתכוון לרמוז לנו בדבריו ש-רק ה׳ממש׳ הווה אומר החלק התחתון במלאכים, נשלח להקביל את פני עשיו. אך כל עצמותו הרוחנית והאלוקית וה׳מלאכית׳, נשארה בטריטוריה של יעקב.
ובמה זכה עשיו ומלאכים של ממש נשלחו לקבל את פניו? מוסבר בחסידות, כי יעקב רצה לגאול חלקיקים של קדושה שהוא האמין בכל ליבו כי עדיין קיימים בעשיו עם כל חסרונותיו. ועל כן שלח למשימה מלאכים, על מנת שיאתרו את הניצוצות האבודים, וישיבו אותן לכור מחצבתם.
על מנת שהמשימה תושלם בהצלחה, וללא נפגעים חלילה וחס לכוחותינו. על המלאכים היה להיות דבוקים במאת האחוזים במשלחם. רק את ה-ממש, את החלק החיצוני שבהם הם שלחו לעשיו. וזאת בכדי שכשהם ישהו מעבר לקוים, לא יוכל עשיו להשפיע עליהם לרעה. מכיוון שהם עדיין דבוקים ומקושרים לבית יעקב.
שיעור ענק לחיים.
אתה רוצה לשנות את העולם? רוצה להשאיר בו חותם של שינוי? קודם כל תהיה דבוק במקורות שלך. אל תניח להם להיפגע מרוח סער וסופה קרה…
בעולם תפעל עם ה-ממש שלך. אבל תמיד תמיד תזכור את נקודת המוצא.
ולכן, אם ברחוב, מה שצועד זה ה׳ממש׳ שלך, אבל אתה עדיין קשור לרבי! תהיה בטוח שהשליחות תתקיים על הצד הטוב ביותר…
שבת שלום
בני מרקוביץ׳
חב״ד מוסקבה.
(מבוסס על לקו״ש ח״י)