״מדוע דווקא להניח תפילין? למה לא בחרת פשוט במשפט קליט יותר, כמו – להגיד ״שמע ישראל״ כל יום? אני בטוח שהיו הרבה יותר קופצים על עצה מעין זו״ כך שאל אריק שרון ז״ל את הרבי מליובאוויטש, לאחר שנחשף להוראתו של הרבי לחסידים, לצאת ולהניח תפילין עם עם ישראל ברחובה של עיר.
״אתה איש צבא״ השיב לו הרבי ״ובוודאי יודע אתה שכפי *שמלמדים* את החיילים תכסיסי מלחמה, כך גם נותנים להם *אימונים* בשטח עם נשק חי וכד׳. מדוע? למה לא מספיקה רק ההדרכה התאורטית?״
הרבי חייך לפני שהמשיך ואמר: ״כל בר דעת מבין שכדי שהביצועים יעמדו במחן התוצאה, יש צורך גם בתרגול *מעשי*. וכך גם אצלנו, על מנת שהחוסן הרוחני של יהודי יעמוד לו איתן בשעת מבחן, יש צורך בפעולה *מעשית* של מצווה. ולא רק בפסוקים…״
•••
המילה *״תורה״* משחקת על משקל הלשון *״הוראה״.* ללמדנו עד כמה כל דבר וכל פרט בתורה, ביכולותו להעניק לנו הוראות פרקטיות ומעשיות לחיי היום יום.
המילה הראשונה בתנ״ך היא *״בראשית״*.
מילה זו לא זכתה בבכורה סתם כך באקראי. במילה זו על פי הקבלה ותורת החסידות, טמון יסוד קיומו של היקום כולו.
המילה *בראשית* באה ללמד אותנו כיצד נברא העולם. הוא לא סתם עוד יצירה של מוצר מתוך חומר יסוד קיים אחר. העולם הזה נוצר *״יש״* מ *״אין״.* הכל מכלום! ועל כן הקב״ה מחייה אותו ואולי אפשר אפילו להגיד *״בורא״* אותו כל פעם מחדש! כל פעם מבראשית. כל פעם מההתחלה.
וזו בדיוק גם התשובה לכל המתקשים בהבנה, כיצד אני יכול לפעול טוב רוחני בעולם הזה הגשמי מבלי להפגע ממנו? איך אפשר לשלב תורה מעשית בעולם חומרי כל כך?
ובדיוק על כך מגיעה המילה *״בראשית״* וצועקת לו: ״הלו! יהודי!! תתעורר!!! את העולם הזה ברא הקב״ה. ואם הוא טורח ומחייה אותו כל פעם מחדש בצורה בראשיתית לחלוטין. אז בוודאי שאין הוא יעמוד בדרכך כשתבוא להשפיע עליו טוב ואור״
אז, קדימה להתעורר!!!
בני מרקוביץ׳
חב״ד מוסקבה
(מבוסס על לקו״ש ח״א)
