מסופר על בנו של המגיד ממעזריטש שהיה ידוע בכינויו ׳רבי אברהם המלאך׳ , כי ליווה פעם את ׳בעל התניא׳ בדרכו לביתו. ובטרם עלה הצדיק על עגלת הסוסים, פנה רבי אברהם אל העגלון ואמר לו: ״עליך להצליף בסוסים, עד שידעו שהם סוסים!״.
ולימים התבטא ׳בעל התניא׳ כי במשפט זה, לימד אותו רבי אברהם דרך חדשה בעבודת ה׳. כיצד על כל יהודי, ״להצליף״ בנשמה הבהמית שלו, עד שתדע כי אינה אלא ׳סוס׳ שנועד לקחת את נשמתו האלוקית למחוזות חדשים של קדושה.
•••
הנושא המרכזי בפרשת השבוע, הוא ללא ספק מתן תורה. סיפור נתיתן של עשרה דיברות אלוקיות המהוות את תשתית היהדות והמוסר.
אך זר לו ירפרף בדפי החומש, לא ימצא לכך ולו איזכור קל שבקלים. יתרה מזאת, שמה של הפרשה הוא ״יתרו״.
ולמי שלא יודע מי היה יתרו – שיעור היסטוריה קצר:
יתרו, מעבר כמובן להיותו חמיו של משה רבינו. היה הפרופסור מס׳1 לענייני עבודה זרה. הוא היה כל כך בקיא בחומר עד שרש״י מדווח עליו כאדם ״שהכיר כל עבודה זרה שבעולם״ ובנוסף לזה שימש ׳ככהן ארץ מדין׳ – מין כומר בכיר
אז נוטשים את מתן תורה, ובוחרים לקרוא לפרשה בשמו של עובד אלילים?!
באופן נפלא מוסבר בתורת החסידות העניין כולו.
בעצם,התורה לא יכלה להינתן, עד שיתרו הגיע אל משה רבינו. העובדה שגם הגוי מס׳ 1 בעולם, הכיר במציאות האלוקים, ובכוחו הסגולי של עם ישראל, היה אחד הזרזים העיקריים לכך שניתנה התורה לישראל בסופו של דבר. וזאת מכיוון שכל עניינה של התורה הוא לגלות בעולם החומר, את האור האלוקי השוכן בקירבו.
התורה מגלה בדיוק כיצד המערכת אמורה לעבוד. מי אמור לסייע למי (תשובה: הגוף (הסוס) לנפש ולא חלילה להפך…) וכשיתרו בכבודו ובעצמו, מגיע ומודה באלוקות שבעולם. נו…עם כזה ׳סוס׳ ודאי שאפשר לתת את התורה.
אז חברים, לא לחשוש להצליף בסוסים, לא לחשוש לקדש מעט מחיי החומר שלנו, ולהפנות במקום זאת את האנרגיות לצד הקדושה.
שבת שלום
בני מרקוביץ׳
חב״ד מוסקבה
(מבוסס על לקו״ש חלק י״א)
